אין עתיד ללא עבר כתבו חכמים.כך גם צריכה להיות ההתייחסות לכל הקשור להוצאת דיבה, שם רע, השמצה וכד'."הלבין פני חברו ברבים " הוא ביטוי קשה המתאר את מעשה המלבין בחומרה רבה ואת הנפגע כאחד ששמו הטוב אבד לו ולעתים רבות ללא עוול בכפו.
עמדת המקרא בנושא לשון הרע
ויקרא פרק יט, פסוקים טז, יז:
טז לא-תלך רכיל בעמיך, ...
יז לא-תשנא את-אחיך, בלבבך; הוכח תוכיח את-עמיתך, ולא-תשא עליו חטא.
קוהלת פרק ז, פסוק א:
א טוב שם, משמן טוב;
תהילים פרק לד, פסוקים יג-יד:
יג מי-האיש, החפץ חיים; אהב ימים, לראות טוב.
יד נצר לשונך מרע; ושפתיך, מדבר מרמה.
מלכים פרק יא, פסוקים כו-כז:
כו וירבעם בן-נבט אפרתי מן-הצרדה, ושם אמו צרועה אשה אלמנה, עבד, לשלמה; וירם יד, במלך.
כז וזה הדבר, אשר-הרים יד במלך: שלמה, בנה את-המלוא--סגר, את-פרץ עיר דוד אביו.
פירוש רש"י:
"וירם יד במלך" = הוכיחו ברבים.
"וזה הדבר" = אשר הוכיחו עליו. "שלמה בנה את המלוא" = ובניין זה = "סגר את פרץ עיר דוד אביו" = שהיה הפרץ אחורי המלוא; אמר לו אביך פרץ פרצות בחומה ליכנס בו עולי רגלים ואתה גדרת אותה לעשות אנגריה לבת פרעה להושיב שם עבדיה ומשרתיה.
התייחסות המשנה לסוגית לשון הרע:
מסכת אבות, פרק ד, יז:
רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הן--כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות; וכתר שם טוב, עולה על גביהן.
מסכת ערכין פרק ג'
ובמוציא שם רע להקל ולהחמיר, כיצד: אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה, ועל הקטנה שבישראל--נותן מאה סלע. נמצא האומר בפיו, חמור מן העושה מעשה: שכן מצינו, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים" (במדבר יד,כב).
בהרבה מקומות נוספים ניתן משקל רב וחשוב לשמו הטוב של האדם."חיים ומוות ביד הלשון" נכתב ולעניות דעתי בצדק רב.הזכות לשם הטוב מוגנת בחוקים רבים מלבד חוק איסור לשון הרע.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
